אתר הטיולים בלב הגליל
דף הבית תיירות בגליל מסלולים בגליל ישובים בגליל חלונות קישורים צרו קשר רישום English

מסלול יודפת-הר עצמון

לפניכם מפה גיאוגרפית או תצלום אויר (תצ"א) של מסלול הטיול המוצע. בעמודה הימנית ניתן לסמן את המאפיינים/האטרקציות המועדפים עליכם והם יופיעו על גבי המפה. ניתן לעמוד עם הסמן על האייקון שיופיע ולפניכם תפתח תיבה אשר בה יוצגו כל העסקים הקשורים למאפיין שבחרתם. הקלקה על שם העסק בתיבה שנפתחה תאפשר לקבל תצוגה מפורטת של דף העסק כולל דרכי הגעה, זמני פתיחה וכד'.
בילוי נעים.
נקה בחירה
סדנת אמן סדנת אמן
גלריות גלריות
מרכזי קניות מרכזי קניות
אטרקציות אטרקציות
מקומות בילוי מקומות בילוי
פעילויות לילדים פעילויות לילדים
מורי דרך מורי דרך
תיירות חקלאית תיירות חקלאית
חוות רכיבה חוות רכיבה
טבע טבע
אירוח כפרי אירוח כפרי
אקולוגיה אקולוגיה
מחלבה – דיר צאן מחלבה – דיר צאן
מסעדות מסעדות
מפת המסלול

מסלול יודפת-הר עצמון

משך המסלול: 4-5 שעות
עונה מומלצת: סתו
מאפיינים: ארכיאולוגיה, מצפור, טבע,
אורך: 6

כיצד מגיעים

למגיעים מכביש 77 - בצומת המוביל פונים שמאלה ולאחר כחצי ק"מ בצומת יפתחאל פונים ימינה לכביש 7914 שהופך לאחר מכן לכביש 784. כק"מ וחצי אחרי הכפר כאוכב אבו אל היג'א פונים ימינה [ 1 ] לכביש 7955 (לעבר יודפת הררית ואבטליון) .נפנה ימינה [ דרומה ] לכוון הישוב יודפת [ 2 ] לאחר הפניה נראה ירידה שמאלה [ 3 ]לדרך עפר, שבתחילתה שלט לתל יודפת . הדרך[ בסלילה ] יורדת למגרש חניה [ בסלילה ] הממוקם למרגלות תל יודפת [ 4 ] כאן ניתן להחנות את הרכב אליו נחזור בסוף הטיול.



ניתן להגיע לכיוון יודפת גם בפניה מזרחה מצומת אבלים אשר על כביש 70.



מסלול

לאחר חנית הרכב, נחזור צפונה כמאה מטרים עם דרך עפר בה נסענו עד שנגיע לפניה ימינה לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום. עם שביל זה נמשיך כק"מ עד לתל יודפת [ 5 ]  (מצד שמאל ניתן לראות את הישוב יודפת, שנמצא על רכס הרי יודפת.(הוקם בשנת 1960).

יודפת העתיקה זכתה לפירסומה בתק' המרד הגדול. מרד זה שהחל בשנת 67 לספירה והסתיים בשנת 70, בחורבן בית המקדש השני, התנהל בכל חלקי הארץ, בין השאר בגליל. על אזור הגליל פיקד בתקופת המרד הגדול יוסף בן מתתיהו שקבע את מושבו ביודפת. הרומאים ובראשם המצביא אספסיאנוס פעלו לדכא את המרד על ידי כיבוש מקורות ההתנגדות.

קרב קשה נערך בשנת 67 ביודפת.עיר שתוכננה לעמוד במצור ממושך. הדבר מתואר בצורה בהירה בספר מלחמות היהודים ג,ז,ז ":והעיר יודפת נמצאת כמעט כולה בראש הר תלול המוקף מעברים תהומות אין חקר, ונסות איש להקיף למטה, תחשכנה עיניו מעומק פי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר כי שם נבנתה בצלע ההר המשתפע ויורד.. ועוד הרים נוספים הקיפו את העיר סביב ועל כן נסתרה מעיני אדם טרם התגלו אליה. זו הייתה תכונת יודפת הבצורה..."

אנו  נטפס אל ראש התל שנראה היום קרח למדי, מצידו הצפוני המתון יותר. מראש התל נקל להבין את תיאורו של יוסף בן מתתיהו על הגיאוגרפיה של התל. אבל יוסף בן מתתיהו לא הסתפק בנתונים טבעיים אלו וביצר את העיר על ידי הקמת חומה וחפירת בורות מים לשעת מצור. אבל לרומאים שיטות מצור מנוסות ובדוקות. אלו הטיחו בעיר, כפי שנמצא בממצא הארכיאולוגי, חצים מראשי ברזל, אבני בליסטראות ואף בנו סוללה גדולה על ידי שפיכת עפר בסמוך לחומה.

מהתצפית צפונה אפשר לדמיין את 160 מכונות הקלע שהציב המצביא הרומאי אספסיאנוס כדי להרוג במגנים, את מחנה הרומאים העצום שכלל אלפים רבים של חיילים בהם פרשים, רגליים, קלעים ונושאי קשת. לנגד עינכם, במקום תל חשוף, תקום עיר הומה העומדת במצור אכזר וקשה.

הנצורים השתמשו בשיטות שונות להגנה שכללו: אבני דרדור שזרקו המגנים על הרומאים התוקפים, הגנה על החומה מפני איל הניגוח עם שקים מלאי קש ומוץ, ובהמשך אף ניסיון שריפת איילי המצור על ידי לפידים ושפיכת שמן רותח על קרשי הגשרים כדי שההולכים עליהם יחליקו. במהלך המצור יצאו לא פעם חרש מגנים לפגוע במחנה הרומאים וכן כדי להביא מזון ותחמושת לנצורים. בד בבד, עם בנית הסוללה, הורה יוסף בן מתתיהו להגביה את החומה ואף השתמש בעורות של שוורים כדי להגן על הבונים מפני החצים. למרות הכל, לאחר 47 ימי מצור, ב20 ביולי 67 לספירה, החומה הובקעה.

רבים שלחו יד בנפשם, אחרים נהרגו בקרבות פנים אל פנים, והמסתתרים במערות נשחטו ללא רחם. הרומאים שבו בקושי 1200 איש ומספר החללים, כך מספר יוסף בן מתתיהו, היה ארבעים אלף איש. בסיומו של הקרב נותרו 40 מורדים שהסתתרו במערה, ובראשם מפקדם - יוסף בן-מתתיהו. לאחר נאום נוקב משכנע יוסף את הלוחמים שהיו עימו להתאבד יחדיו (ממש כמו במצדה). אולם, לאחר סדרת הגרלות נותרים בחיים הוא ולוחם אחד נוסף. יוסף בן מתתיהו, הופך לשבוי של הרומאים ובמהלך השבי, מנבא  לאספסיאנוס כי זה יהפוך להיות קיסר רומא במקום נירון. כאשר הדבר מתממש הופך יוסף בן מתתיהו ליוספוס פלוויוס  שמשמש כהיסטוריון של המרד הגדול וכותב את קדמוניות היהודים, ומלחמות היהודים(שני ספרים המהווים  אחד ממקורות המידע המרכזיים שלנו על ההיסטוריה של תקופת בית שני)נעשה סיור קצר בתל ובראשו ונוכל להבחין בבורות מים רבים שתעלות קטנות החצובות באבן משמשות להוביל את מי הגשמים אליהם. (יש ללכת בזהירות כי חלק מהבורות לא מסומנים)באחד מהבורות, נתגלה בזמן החפירה הארכיאולוגית ערמה גדולה של עצמות אדם  - ככל הנראה שרידים להרוגי הקרב. מצבה לזכרם הוקמה לאחרונה בתחתית התל על הדרך בה עלינו.

אנו נמשיך עם הסימון הכחול, נשים לב לשרידי החומה ונתחיל לרדת מהתל בכיוון דרום מערב. הירידה תלולה במעט אך מפגישה אותנו, ולא בפעם הראשונה הטיול, בנוף מרשים של רכסי הגליל התחתון. במהלך ההליכה ילוו אותנו צמחים רבים בהם האלונים,חרובים, זיתים, אלה, ועוד ועוד.

לאחר שמגיעים לתחתית הערוץ השביל [ 6 ]  מתחיל לטפס במתינות לכיוון הר עצמון. לאחר כחצי ק"מ טיפוס, מגיע השביל לדרך עפר שבה הוא פונה ימינה. לאחר הליכה של כ 250 מטרים בדרך העפר השביל הכחול פונה השביל שמאלה וממשיך בטיפוס לעבר פסגת ההר. שימו לב לסימון (לפעמים יש לחפשו בשטח). בתקופה המתאימה, נוכל לראות תוך כדי העלייה את פריחת הסחלבים המרשימה.

העלייה, שווה את המאמץ כשנגיע לנוף עוצר הנשימה שנשקף מהפסגה [ 7 ]   . הרחק במערב ניתן לראות את הים התיכון, את מפרץ חיפה והכרמל, בדרום את עמק נטופה ובמזרח את הרי הגליל והכנרת

יוסף בן מתתיהו מספר על הר עצמון:

וכל המורדים והשודדים אשר בגליל שרדו אל ההר הנמצא בטבור הארץ והנשקף על פני ציפורי והוא הנקרא הר-עצמון... וכל העם אשר נמצאו המורדים במרומי ההר, נקל להם לעמוד על נפשם בפני הרומאים העולים עליהם, וגם המיתו מהם כמאתיים נפש. אולם כאשר סבבו הרומאים את ההר והגביהו לעמוד - כרעו המורדים לפניהם במהרה, כי לא היה להם נשק, ולא עצרו כוח לשאת את כובד מלחמת אנשי הצבא המזוינים, ובדרך לא יכלו להסתתר מפני סוסי הרוכבים. רק מעטים נמלטו אל מקומות נשכחים מני רגל ואלפי איש ויותר נפלו חללים ('מלחמות היהודים' ב', יח יא).

כיום בפסגת ההר נמצאים שרידיה של מצודה קטנה בעלת חומה כפולה ומצפון לחומה נגלה מערת קברים.

בקעת נטופה הפרוסה לרגלי ההר היא הגדולה שבבקעות הגליל התחתון. חלק מן הבקעה מוצף בחורף ולכן לא תראו ישובים במרכזה. בחודשי האביב פסיפס השדות החקלאיים מרהיב. בבקעה, שאורכה 16 ק"מ ורוחבה הממוצע 3 ק"מ, עובר כיום מוביל המים הארצי בתעלה שקל לראותה מתפתלת בבקעה. בצידה המערבי נשפך המוביל למאגרי אשכול,  מדרום לבקעה ניתן להבחין בהר תרען שבית רמון בראשו וברכס הרי נצרת שמדרום לו אשר בצידו הצפוני גן לאומי ציפורי.

מהפסגה יורדים ישר למטה, לשביל, ואיתו פונים מזרחה (שמאלה), 200 מטר נוספים והשביל מתלכד עם דרך מסומנת שחור.ממשיכים במגמה ימינה והולכים על קו גובה אחיד. לאחר כ 200 מטרים מגיעים להצטלבות של השביל הכחול עם השביל השחור. אנו נפנה עם הדרך המסומנת בכחול ימינה כלומר מערבה. הירידה שמתחילה כירידה מתונה הופכת לאחר כ200- מטר לשביל עזים, בשלב מסוים, השביל מתעקל חזק שמאלה ומוריד אותנו בתלילות בין עצי האלה ,הסלעים וטרסות טבעיות יפות אל הוואדי. כאן יש קטע די תלול וצריך להיזהר מהחלקה.

בתחתית הירידה, מחכים לנו שני מעיינות אבלים: עין אל-ווסטא ועין אל קזיזה.המעיינות מטפטפים אל בריכת אגירה די רחבה, ואף כי צבע הקרקעית ירקרק, המים נקיים למדי. אלו מעיינות שכבה ובדרך כלל יש בהם כמות מים מסוימת לאורך כל השנה. ניתן לשכשך רגליים במעיינות אלה. [ 8 ]

מכאן ממשיך השביל הכחול צפונה וכך נמשיך איתו עוד כק"מ. מאחר והשביל עובר באפיק נחל אבלים ( נחל אכזב) אשר משמש לגידולים חקלאים ובניה לתושבי הכפר כוכב אבו אלהיג'א,[ 9 ]  יתכן כי יהיה עליכם לחפש בשבע עיניים את סימון השבילים הכחול שנוטה להעלם. כק"מ מהמעיינות ישנו פיצול מהשביל הכחול ימינה (מזרחה), בדרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום. דרך זו תוליך אותנו לאחר כק"מ ורבע נוספים של הליכה בחזרה לחורשה בה החנינו את המכונית .

 

כל הזכויות שמורות ל-copyright ©
   כרמיאל   מועצה אזורית משגב   הסוכנות היהודית  
צור קשר
האתר הוקם בשיתוף א-לה גוש וחברת MeyData. עיצוב רועי פרץ - סטודיו P2